וולטר לג
 | |
| לידה |
1 ביוני 1906 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
22 במרץ 1979 (בגיל 72) סן-ז'אן-קאפ-פרה, צרפת |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
תיכון לטימר |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| בן או בת זוג |
אליזבת שוורצקופף |
  | |
וולטר לג (באנגלית: Walter Legge; 1 ביוני 1906 - 22 במרץ 1979) היה מפיק מוזיקה קלאסית בריטי רב השפעה. הוא ניהל במשך שנים רבות את המחלקה הקלאסית של חברת התקליטים EMI ואת תזמורת פילהרמוניה.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לג נולד בשפרד'ס בוש, לונדון, אביו היה חייט. לג הצטיין בשפות ולמד צרפתית ולטינית אך בגיל 16 עזב את בית הספר, לא הייתה לו כל השכלה פורמלית נוספת. הוא למד קריאת תוים בעצמו וכדי להכיר את המוזיקה של ואגנר לימד את עצמו גרמנית.
ב-1927 הצטרף לחברת HMV ככותב הערות אלבום לתקליטיה. כמו כן כתב למגזין החברה "The Voice" ("הקול") וביקורת תקליטים למנצ'סטר גארדיאן. לאחר ש-HMV התמזגה לתוך EMI פיתח לג את שיטת התקליטים למנויים. מנויים נרשמו מראש לרכישת סדרה של תקליטים קלאסיים, שיצאו במהלך השנה ונשלחו למנויים ששילמו עבורם מראש. הדבר נתן ל-EMI גב כלכלי להפקת סדרות ארוכות-טווח כגון הקלטת כל שיריו של הוגו וולף, הקלטת מכלול הסונטות לפסנתר מאת בטהובן בביצועו של ארתור שנאבל והקלטה מלאה של חליל הקסם מאת מוצארט בניצוח של סר תומאס ביצ'ם, שנערכה בברלין ב-1937. ביצ'ם הזמין את לג להיות מנהל אמנותי שותף בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן.
במהלך מלחמת העולם השנייה ניהל לג את המחלקה הקלאסית של ENSA (התאחדות שירות לאומי לבידור), גוף שנועד לספק בידור לכוחות הצבא הבריטיים.
מיד לאחר המלחמה נסע מטעם EMI לווינה הכבושה והחל להקליט אמנים אוסטרים וגרמנים מן השורה הראשונה ששהו בעיר כמובטלים, בהם הרברט פון קאראיין, וילהלם פורטוונגלר, אירמגרד זיפריד, אליזבת שוורצקופף (לה נישא בשנת 1953) ואחרים. כך העשיר את הקטלוג של EMI במיטב האמנים האוסטרים והגרמניים. כמו כן היה מן הראשונים להבחין בכשרונה של מריה קאלאס והחתים אותה ל-EMI.
עם חזרתו מווינה, בשלהי 1945, הקים את תזמורת פילהרמוניה, כתזמורת ההקלטות של EMI, ניהל אותה אמנותית, קבע את הרפרטואר שלה והשיג לה מנצחים מעולים, שעבדו לרוב תמורת שכר זעום, כתומאס ביצ'ם, ארטורו טוסקניני, וילהלם פורטוונגלר ובמיוחד הרברט פון קאראיין ואחריו אוטו קלמפרר.
לג יצר רפרטואר עצום שכלל, בצד יצירות מיינסטרים, גם יצירות שכוחות של גאורג פרידריך הנדל בצד מוזיקה קלאסית מודרנית וזכה לחופש פעולה מלא מטעם הנהלת EMI. אולם בראשית שנות השישים החלו מכירות המוזיקה הקלאסית לרדת, חופש הפעולה של לג צומצם וב-1964 התפטר מ-EMI, לאחר 35 שנות עבודה בחברה.
ב-1967 סבל מהתקף לב ממנו לא התאושש לגמרי. הוא היה למנהלה האישי של אשתו, אליזבת שוורצקופף, שהקליטה עתה לחברת "דקה", יריבתה של EMI. ב-1979 נפטר לג בריביירה הצרפתית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Legge, Walter; postscript by Schwarzkopf, Elisabeth; ed. Sanders, Alan Walter Legge: Words and Music Routledge (1998) ISBN 0-415-92108-2
- Schwarzkopf, Elisabeth, On and Off the Record: A Memoir of Walter Legge, Faber and Faber Ltd (Dec 31 1982) ISBN 0-571-11928-X; Scribner (March 1982) ISBN 0-684-17451-0; (paperback) ISBN 0-571-14912-X; University of British Columbia Press (Jan 1 2002) ISBN 1-55553-519-4
- Culshaw, John, Ring Resounding, Secker & Warburg, 1968 ISBN 0-436-11800-9
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולטר לג, באתר AllMusic (באנגלית)
וולטר לג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
וולטר לג, באתר Discogs (באנגלית)- שלוש תוכניות רדיו BBC3 (באנגלית)
- "האמת על וולטר לג" תוכנית רדיו BBC4 (באנגלית)
- וולטר לג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
